כשהורים חשודים בהכאה והתעללות בילדיהם סביר להניח שהם שכירים קשי-יום משכונה קשת-יום או מעיירה מוכת שכירים קשי-יום שברוב המקרים משתייכים לעדות מסויימות המורכבות רובן ככולן משכירים קשי-יום(לא במשהו קבוע, בעבודות מזדמנות בין תקופות אבטלה), נכון? נכון, המשך »
בזמן השירות הצבאי עברתי את אחד משיעורי האזרחות החשובים והמשפיעים ביותר. הימים ימי קורס קשה ותובעני, פיזית ונפשית, מינימום שעות שינה והבית היה רק זכרון רחוק. בשיחת פלוגה עם המ"פ, הדבר הכי קרוב לאלוהים באותם ימים אני קם ושוטח איזו טענה, הוא מסתכל עלי במבט נוקב ובקול שקט ובוטח(בצדקת הדרך בכלל וב"תדע כל אם עבריה.." בפרט) שואל "מה קרה לתגית שלך?". המשך »
כי "יש ילדים רעבים בהודו" זה כ"כ סוף שנות השבעים. וקולומביין זה כ"כ פרה-מילניום. היום אפילו פעוטות כבר השכילו להבין שאף שוטר לא יבוא, גם אם אמא תתקשר עשרים פעמים ברצף למשטרה, כבר עדיף לה לעשות סיבוב עם הרכב, אולי יקפוץ שוטר מאיזה שיח עם דו"ח מוכן מראש, רק לחתום. היום לאמא יש אקדח המשך »
בחודש שעבר דווח על סערת רוחות באנגליה כאשר מספר מועצות עירוניות אסרו על שימוש בביטויים לטינים במסמכים רשמיים בנימוק ששימוש כזה הוא אליטיסטי ומקשה על אוכלוסיות מהגרים ובעלות השכלה נמוכה. המתנגדים טענו שהאיסור שקול לטיהור אתני, לא פחות. טוב, בעיצומם של ימי בובליל-פרידמן, לא אנחנו נלמד את הבריטים לשמור על פרופורציות. כשקראתי את דף המסרים של הליכוד חלפה במוחי מחשבה על איסור שהיה יכול להיות יעיל יותר, כאן אצלנו, לקראת הבחירות: איסור אד-הוק על שימוש במילים מסויימות בתעמולת בחירות(הרשמית או זאת המוטחת בנו באמצעות דפי מסרים). בכל פעם שמועמד ישמיע מילה או צירוף מתוך הרשימה האסורה, כמו לדוגמה "אתגרים העומדים לפיתחנו", "הכרעות קשות", "מלחמת חורמה", "למען עתיד ילדינו" ו"סטטוס-קוו", תנכה ועדת הבחירות 1011 קולות(אלף אזרחים, עשרה מקולות החיילים וקול אחד של ימאי) מהמניין הכללי של מפלגתו. על שימוש ב"לא יעלה על הדעת" יבוצע ניכוי כפול.